החלטה בתיק ב"ל 12715-12-10

זוהי תביעה להכרה במחלת הריאות ממנה סובל התובע כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995. התביעה היא להכיר בפגיעה בעבודה כמחלת מקצוע וכן על דרך המיקרו טראומה.

רקע עובדתי

1.         התובע יליד 1966 , עבד בחברת ה"ארגז" החל מיום 17.8.05 ועד ליום 31.5.06 כפועל ייצור.

2.         במסגרת עבודתו זו עבד כמרכיב במחלקת הפחחות ועסק בהרכבת התקרה והספסל האחורי של אוטובוסים.

3.         בטרם החל בעבודה נבדק על ידי רופאה תעסוקתית אשר אישרה כשירותו לעבוד כמרכיב.

4.         לטענת התובע, בשל קשיי נשימה ובעיות בריאותיות שהתפתחו עקב עבודתו זו נאלץ להתפטר מהעבודה ביום 31.5.06.

5.         בשנים 2009/ 2010 אובחן התובע כסובל ממחלת ריאות. ביום 31.1.10 הגיש התובע לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין מחלת ריאות.

6.         תביעתו של התובע נדחתה ביום 4.5.10 בנימוק שלתובע לא אירעה כל פגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק ; כי לא הונחה תשתית עובדתית למחלת מקצוע; כי אין כל קשר סיבתי בין מחלת התובע לעבודתו שכן התובע מעשן כבד שנים רבות. ולחילופין כי השפעת העבודה על מצבו הרפואי של התובע פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים וביניהם מצבו הקונסטיטוציוני של התובע.

            מכאן התביעה שבפנינו .

טיעוני התובע

7.         התובע טוען כי במסגרת עבודתו כמרכיב בחברת הארגז נחשף לחומרי צבע ואבק רבים ומסוכנים וכי לאחר מספר חודשי עבודה במפעל החל להרגיש קשיי נשימה, ולסבול מבעיות רפואיות שונות.

8.         לטענתו מחלת הריאות ממנה הוא סובל הינה תוצאה ישירה של עבודתו במפעל, הכוללת חשיפה אינטנסיבית יומיומית לחומרים כימיים מסוכנים ואבק כתוצאה משיוף, הרכבה והדבקה.

דיון והכרעה

9.         במסגרת תצהיר עדותו הראשית כאמור, ציין התובע כי כאשר עסק במלאכת השיוף נחשף לחומרי צבע ואבק רבים ומסוכנים לרבות דבק מגע 407, חומרי ניקוי ועבודה עם ספוג (חיתוך ספוג).

10.        בהודעתו בפני חוקר המוסד תאר התובע את עבודתו כדלקמן:

" עבדתי במחלקה להרכבת אוטובוסים. במסגרת העבודה היה עלי לעבוד עם טינר לניקוי לוחות פח, הייתי צובע עם צבע פרמייר מדובר בצבע שמתייבש מיד. הייתי חותך ספוג לאיטום האוטובוס בגג למניעת רעשים.. הייתי צריך לחתוך אותו במסור חשמלי. ביום הייתי מרכיב לפחות לשני אוטובוסים את הספוג בגג, במשך כל היום הייתי משתמש בדבק מגע לעבודה שוטפת.

אני נמצא בליין שבו עבדו על מינימום 7 אוטובוסים, בסמוך אלי היו פועלים שעבדו על פיברגלס הם היו חותכים אותו במקום. היו מצבים שאני הייתי מרכיב את הספוג ובאותו אוטובוס היו עובדים עם בפיברגלס....

מדובר במבנה סגור עם חלונות. בצד אחד החלונות היו סגורים לגמרי ובצד השני פתוחים. לא היו מאווררים. ליד האוטובוס היינו שמים מאוורר שלנו... " .

11.        לתצהיר עדותו הראשית צירף התובע אישור המעביד ולפיו עבד התובע 5 ימים בשבוע משך כ- 8 שעות + שעות נוספות וכי במסגרת עבודתו עם דבק מגע 407 וחומר ניקוי וכן עבד עם ספוג (חיתוך ספוג). כמו כן אישר המעביד כי במחלקה עצמה עובדים עם פיברגלס אבל ציין כי התובע לא עבד עם פיברגלס באופן ישיר ( נספח א' לתצהיר).